לישון כמו תינוק

ילד ישן – מתפתח טוב יותר, מבחינה פיסית, מנטאלית ונפשית.
הורה ישן  – הוא הורה טוב יותר- סבלני, מכיל, שמח יותר.

כל תינוק שונה מרעהו בעניין כמות השינה וחלוקתה במשך היממה. החל מגיל חצי שנה , ריכוז השינה בלילה מתחיל "להסתדר" מבחינה ביולוגית ולכן אין טעם לנסות ולכוון את התינוק ל"שינה מסודרת" לפני גיל זה.

לקראת סוף השנה הראשונה לחייהם, רוב התינוקות ירכשו הרגלים שיאפשרו שנת לילה רציפה. שתי הבעיות הקשורות בשינה הנפוצות ביותר בגיל הרך, החל מגיל שנה לערך, הן הקושי להירדם והתעוררויות מרובות במשך הלילה.

הסיבות לכך לעיתים קרובות, הן פיסיות: קשיי נשימה, בקיעת שיניים, נוזלים באוזניים, צינון, אף סתום. לעתים המזג האישי המולד גורם לכך, מאוחר יותר מופיעות סיבות פסיכולוגיות: התרגשות, מתח, חשש מפרידה מההורים ועוד.

חשוב לזכור, כי אין לנו יכולת לשלוט על הירדמותו או שנתו של ילדנו- אולם אנו יכולים ליצור סביבה ותנאים בהם יוכל לפתח הרגלי שינה עצמאיים ורגועים.

שעה קבועה
של הליכה לישון – שיגרת יום יוצרת תחושה של יציבות וביטחון

טקס שינה
רגוע וקבוע שמכוון את הילד לשינה. ארוחת ערב, אמבטיה, עיסוי, שיר ערש או פרידה על הידיים, מבני המשפחה או מהבובות והמשחקים. פעילות קבועה המנמיכה הילוך – עמעום אורות, יצירת אווירת לילה, חיבוק ונשיקה.

מגיל שנה  כדאי לכלול גם הקראת סיפור, או סיפור מהדמיון ובגיל הגן מומלץ גם לשלב שיחה על היום שהיה. כל משפחה בונה לעצמה את הטקס המתאים לה.

חפץ מעבר
דובי, חיתול, שמיכה, מוצץ, מסמלים עבור הילד את הנוכחות המרגיעה של ההורים.

אווירת לילה
יצירת הפרדה באווירה וברמת הפעילות בין היום והלילה יעזרו לילדכם לגבש הרגלי שינה מסודרת. להמעיט לדבר, לא לשחק, לא לשעשע.  ענייניות זו  תשדר לילדכם – " עכשיו לילה, זמן לישון". בבוקר – כדאי לפתוח את התריסים – להכניס לחדר אור ולשדר – יום.  היום מתחבר באופן טבעי לעשייה ולפעילות, לעומת הלילה, שקשור לחושך, שקט, מנוחה. 

הקניית הירדמות עצמאית
חשוב להרגיל את התינוק להירדם במיטתו בכוחות עצמו, החל מגיל 5-6 חודשים.  ילד הזקוק לעזרה ועזרים על מנת להירדם (הנקה, בקבוק, נדנוד, טיול, על הידיים …) יתקשה להרדים את עצמו גם בלילה כשיתעורר ויהיה זקוק לאותם עזרים  שוב. לכן מומלץ לאפשר לתינוקכם ללמוד להרגיע ולהירדם בכוחות עצמו –  להשכיב אותו במיטה מנומנם אך עדיין ער ולהקנות לו חוויה של ביטחון ביכולת ובמסוגלות שלו להירדם בכוחות עצמו.

חשוב וכדאילא לפספס את חלון השינה של הילד כשעייף… כדאי לגלות רגישות לסימנים של הילד (שפשוף עיניים, אוזניים, פיהוקים וכד') ולהשכיב אותו לא יותר מעשרים דקות מהופעת הסימנים כיוון שעייפות יתר תקשה עליו להירדם.עייפות יתר יכולה גם להתבטא דווקא בהאצת הפעילות, עצבנות וחוסר שקט בולטים…וכדאי לשים לב גם לשינויים אלו.

אם עדיין מתקשה להירדם – ישנן שיטות רבות שניתן ליישם, כל משפחה עם הדרך שנכונה לה…וכל תינוק והצרכים האישיים שלו… חשובה מאד העקביות – מרגע שבחרתם דרך – התמידו ואפשרו גם לילדכם להתרגל אליה.

שיטות בהן נוכחות ההורה מלאה עד להירדמות הילד ומשדרת "עסקי לילה":

1. שיטת הרם – הורד
   מרימים, מרגיעים ומחזירים מיד למיטה, חוזרים על הפעולה ככל שנדרש עד שנרדם.
2. ליטוף לסירוגין
   לא מוציאים מהמיטה, נשארים לידו ומלטפים לסירוגין את הגב, את הראש, עד שנירדם ( לסירוגין,  כדי לא ליצור תלות בליטוף).
3. שינה משותפת או מזרן לצד מיטת הילד.

שיטות בהן נוכחות ההורה מקוטעת – מעל גיל חצי שנה

1. שיטת בניית הביטחון מחדש – יציאות קצרצרות מהחדר – וחזרה אליו עוד לפני שילדכם בוכה. כך הוא ירכוש ביטחון בכך שההורה חוזר תמיד והוא אינו צריך ל"פעול" על מנת שזה יקרה. לאט לאט, תינוקכם יחוש יותר ביטחון ורוגע בנוכחותכם (גם אם אתם בחדר השני) ויוכל לשחרר את הדריכות ולהירדם.

שעות שינה מומלצות לפי גיל:

• לידה עד חודש:
  16-20 שעות שינה ביממה, לאורך כל היממה.
• חודש שני:
  15-17 שעות, 3-4 תנומות ביום.
• 3-6 חודשים:
  15 שעות, 3 תנומות ביום.
• 7-9 חודשים:
  14-15 שעות, 2-3 תנומות ביום.
• 10-12 חודשים:
  14 שעות, 2 תנומות – בוקר וצהריים.
• 12-18 חודשים:
  13-14 שעות, 1-2 תנומות ביום.
• שנה וחצי עד 3 שנים:
  12-13 שעות, כולל שנת צהריים.
• 3-5 שנים:
  11-12 שעות. לא זקוקים לשנת צהריים, מומלץ לאפשר חצי שעת מנוחה.

**שעות השינה משתנות מילד לילד. הכתוב מציג ממוצעים מומלצים**

שינה טובה ורגועה לכולם