הבלוג של קו הייעוץ

העסקת יתר

על הרגעים שאתם עסוקים או רוצים לסיים את היום, אבל הילד/ה לא נותנים לזה לקרות… ואתם מרגישים כמו בלון שעומד להתפוצץ

לפוסט המלא »

יחסי אחים

על מערכת היחסים המורכבת בין אחים. מציאות מול הפנטזיה ההורית, הסיבות לפער וכמה טיפים לדרך…

לפוסט המלא »

חזרה למסגרות

שגרת החופש עוד רגע מסתיימת, והילדים חוזרים למסגרות החינוכיות. על שינוי השגרה הנוכחית, וההתמודדות עם הלחץ והחשש

לפוסט המלא »

עצת הזהב | הטיפים שלנו להורים

מחקרים | ממצאים אקדמאים הנוגעים לגיל הרך

מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל והישגים לימודיים

נעם זונטג, יעל נבון, דנה וקנין, ליאורה בוורס, כרמל בלנק, יוסי שביט
מחקרי מדיניות – מכון טאוב

  • ילדים בגילי 4-2 שלמדו בגנים או במעונות יום מפוקחים קיבלו בבחינות המיצ"ב ציונים גבוהים מאוד בהשוואה לילדים שנשארו בבית בגילים אלו.
  • הישגיהם במבחן PIRLS (מבחן בינ"ל באוריינות קריאה לכיתות ד), של ילדים לאימהות ללא השכלה אקדמית ששהו במסגרות לגיל הרך ארבע שנים ומעלה היו גבוהים במידה ניכרת לעומת מי שלמדו בהן פחות מארבע שנים.
  • ילדים יהודים שנכנסו למסגרות לגיל הרך מאוחר (בגיל 6-5) קיבלו ציונים נמוכים יותר בקריאה  (פיזה) בהשוואה לילדים שנכנסו בגיל 4-2.
  • ההוצאה הציבורית לילד על מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל היא מן הנמוכות בקרב מדינות ה-OECD, והיחס המספרי בין הילדים לצוות המטפל גבוה מאוד.
  • ההשכלה הפורמלית של צוות הגן בישראל נמוכה יחסית– ל-39% מאנשי הצוות יש השכלה תיכונית ומטה (לעומת 19% בממוצע במדינות האחרות שהשתתפו במחקר השוואתי), ורק ל-46% יש השכלה אקדמית.
  • המחקר מלמד שהשתתפות במסגרות החינוך לגיל הרך בפיקוח המדינה בישראל תורמת להישגים הלימודיים העתידיים של ילדים, בייחוד בקרב ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שמלכתחילה שיעור ההשתתפות שלהם במסגרות אלו נמוך יותר. לכן חשוב להגדיל את ההשתתפות של בני קבוצות אלו במסגרות החינוך לגיל הרך, בייחוד מגיל שנתיים ומעלה, שכן בקבוצות גיל אלו נצפתה ההשפעה הגדולה ביותר.

לקריאת המחקר המלא »