אתחיל ואומר שיש מקום לכל החששות, השאלות והפחדים שעולים בליבכם. ובכדי להפחית פחדים חשוב לשאול שאלות ולקבל עליהן מענה, אשר יספק כל אחד ואחת מכם, ההורים.
לגבי השאלה האם נכון להכניס את הפעוט למסגרת חינוכית בגיל הרך – אין תשובה נכונה או לא נכונה. היא תלויה באופי המשפחה. ישנן משפחות אשר נאלצות, מסיבות אישיות, להכניס את הפעוט למסגרת חינוכית בגיל יותר צעיר. לעומת משפחות אחרות, אשר יכולות לקחת את הזמן עם הפעוט בבית או עם מטפלת. ולכן הכי נכון הוא שכל משפחה תעשה את השיקול הנכון והמדויק לה.
במידה וכן החלטתם להכניס את הפעוט לפעוטון, חשוב שתדעו שהכניסה של הקטנטנים היא לרוב קלה. שכן הם אינם חווים את הפרידה כמו ילד מעל גיל שנה ומעלה, שהיה בצמידות לאם. לכן הפרידה תהיה אחרת.
תינוק אשר ניכנס למסגרת הרבה פעמים יחווה חוויות שמעצימות אותו ומשכללות את ההתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית. ולכך יתרון עצום . בפעוטון / גנון יש תכנית לימודים שנתית השמה דגש על התפתחותם של הילדים, וחושפת אותם לתכנים לימודיים שונים, אשר מקדמים ומפתחים אותם. יש חשיפה לדקלומים ושירים, מה שמסייע להתפתחות השפתית שלהם. ישנם שיעורי תנועה, אשר מקדמים ומשכללים את היכולות המוטוריות. לגבי המזון, יש תפריט מבוקר, מאוזן, נכון ובריא לילדים, שנבנה על ידי מומחית מזון. ולזה יתרון עצום. החשיפה לסוגי מזון שונים מלמדת את הילדים להכיר טעמים שונים ומרקמים אחרים, דבר אשר יכול להפוך אותם לאניני טעם.
חשוב לציין שהמבנים הציבוריים גדולים רחבים ומזמינים מאוד. הילדים נחשפים למשחקים רבים, לחוגים ולחצר רחבה ומאובזרת. כל אלה ביחד מסייעם להתפתחות התקינה של הילדים. ולסיום אני רוצה להתייחס לנושא התנהגות לא נאותה בפעוטונים. נכון, זה קיים, זה נמצא. האם בגלל זה לא נרשום את הילדים למעון? התשובה שלי היא חד משמעית לא! יש מעונות רבים, טובים מאוד, וצוותים נאמנים למקצוע שנותנים את כל כולם לילדים. אנו ההורים צריכים להיות קשובים לילדים, ולהיות ערניים כל הזמן לשינויים ולניואנסים הכי קטנים איתם הם חוזרים הביתה. תשאלו שאלות, תבררו. תציקו אם צריך. אל תחששו. ויחד עם זאת אל תשכחו לתת מילה טובה וחמה לצוות שמלמד, מחנך, עוטף ואוהב את ילדיכם.
