ניקיונות – ההזדמנות לפתח אצל ילדינו את תחושות המסוגלות והערך העצמי, ומעל לכול את תחושת השייכות למשפחה.
מה שלנו נתפס כמטלה אצל הילדים שלנו נתפס כמשחק, משחק שדרכו הם מתנסים, לומדים ומשכללים את היכולות והמיומנויות שלהם. ככול שהמיומנויות משלהם מתפתחות והם חווים הצלחות כך נבנה האמון שלהם בעצמם.
יתרה מכך פעוטות וילדים בדיוק כמונו זקוקים לתחושת שייכות, לתחושה שהם חשובים ומועילים ל"להקה"-למשפחה שלהם ולכן בין השאר הם אוהבים לעזור (כן, כן קראתן נכון), ואנחנו ההורים צריכים לאפשר זאת להם ולעודד אותם.
כמובן שהמטלות יהיו בהתאם לגיל וליכולות שלהם, אבל לא משנה מה יהיו המטלות שאנחנו חושבות שהם יכולים לעשות ומה הגיל שלהם, ראשית לכול והחשוב מכול אנחנו צריכות לתת להם את התחושה שאנחנו מאמינות בהם וסומכות עליהם בלב שלם.
אנחנו מחליטות "על המסגרת" כלומר על המטלות שלדעתנו הילדים יוכלו לעשות, אך בתוך "המסגרת" נוכל לאפשר לילד לבחור "מה אתה רוצה לעשות לנגב אבק או להוציא כלים מהמדיח?"
בתוך ה"מסגרת" נוכל ליצור שיח של התייעצות "היום צריך להשקות את העציצים, לתלות כביסה, ולנקות את ארון הנעליים, מה לדעתך צריך לעשות קודם?" או "מה אתה מציע שאתה תעשה ומה אני אעשה?" יכול להיות שהילד יציע משהו אחר ממה שחשבנו, נוכל לקיים איתו שיח על כך להציג את מה שאנחנו חושבות ולהגיע להסכמה משותפת, גם אם היא תהיה הפוכה ממה שחשבנו. נוכל ליצור שיח של בקשת עזרה, "התינוק בוכה, תוכל לשחק איתו עד שאגמור לשטוף את הכלים?"
כל אלו הן אבני הבניין של תקשורת מקרבת ביננו ובין הילדים שלנו.
יכול להיות שהבית לא יהיה מבריק ומצוחצח בדיוק כמו שהיינו רוצות שיהיה, יכול להיות שיקרו "תאונות" קטנות כמו למשל שתשבר הוואזה שאת הכי אוהבת, אבל תחושת הביחדנ'ס שווה את זה BIG TIME. כשתשבו לליל הסדר כולם יהיו מרוצים מעבודת הצוות שהיתה כדי שהוא יהיה הכי יפה שאפשר, ובעוד משהו כמו 20 שנים כשהילדים שלכן יהיו גדולים הם בעיקר יזכרו כמה שאמא סמכה עליהם והאמינה ביכולות שלהם. חג שמח
