- כאשר נקלף ונאכל תפוז כמות שהוא, לרוב נאכל תפוז אחד. אולי שניים. כאשר נשתה כוס מיץ תפוזים הכמות שוות ערך לכ-6 תפוזים. הנחיות התזונה החדשות מעדיפות אכילת פרי שלם על פני שתיית מיצים ושייקים.
- תכולת הוויטמינים, בעיקר אלו הרגישים לחימצון – כמו וויטמין C, נהרסים בתהליך הכנת המיץ. ככל שיעבור זמן עד שתשתו את המיץ, רמות הוויטמינים בו ילכו וירדו.
- באכילת התפוז אנחנו אוכלים גם את ציפת הפרי, המכילה סיבים התורמים לתחושת השובע ומאיטים את ספיגת הסוכר. בעת שתיית המיץ, ללא הסיבים, הסוכר נספג מהר יותר.
- האכילה האיטית ותנועות הלעיסה, לעומת השתיה המהירה, תורמות לתחושת השובע. השתייה לרוב לא תהיה במקום האוכל אלא בנוסף, מה שגורם לצריכה עודפת של קלוריות וסוכר.
- צריכה גבוהה של הפרוקטוז – הסוכר הנמצא בפירות, משפיעה על עלייה בשומן הבטני, מה שמגביר את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם וסכרת. זאת, בנוסף להעדר הסיבים, גורמים לכך שהחסרונות שבשתיית מיצי פירות עולים על היתרונות.
- 500 מ"ל מיץ תפוזים מכיל כ-10 כפיות סוכר! עבור חלק מהילדים, רק שתיית המיץ בארוחות הילדים המוגשות במסעדות, עוברת את הכמות המקסימלית המומלצת. וזה בלי לדבר על קינוח, תוספות של קטשופ, מעדן או דגני בוקר ועוד…
בשורה התחתונה: עדיף לשתות מים ולא מיץ. את הפירות עדיף לאכול ולא לשתות. הכמות המומלצת היא כ-2 מנות פרי ביום.
